מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אנדם משה

פסק דין חלקי

מבוא

בפני תביעה לסכום קצוב, אשר נפתחה כתובענה של לפי תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל והועברה לבית המשפט דנן נוכח התנגדות שהגיש הנתבע.

עניינה של התביעה הוא בחוב בסך 39,810 ₪ אשר חב הנתבע לתובעת בגין הלוואה שנטל ממנה. חוב זה מבקש הנתבע לקזז כנגד כספי תגמולים המופקדים בפוליסת ביטוח מנהלים אשר מנהלת בעבורו הנתבעת. מכאן המחלוקת בין הצדדים, ובמרכזה זכותו של הנתבע לפדות את כספי התגמולים המופקדים בפוליסת ביטוח המנהלים לשם סילוק חובו לתובעת, ועל אחת כמה וכמה נוכח העובדה שכספים אלה היוו ערובה לפרעון ההלואה שנטל מהתובעת.

במסגרת הדיון בהתנגדות ביום 4.3.2009 ניתנה לנתבע רשות להתגונן, וזאת לאחר שנוכחתי כי בפוליסת ביטוח המנהלים (להלן: "הפוליסה") מופקד סכום של למעלה מ 70,000 ₪.

טענות התובעת

לטענת התובעת על הנתבע לפרוע החוב, וזאת ללא כל קשר לפוליסה המתנהלת אצלה.

באשר לפוליסת ביטוח המנהלים שהתנהלה אצלה, זו לטענת התובעת, רשומה על שם המעסיק, כאשר כספי הפוליסה מחולקים לסך של 8,870 ₪ בגין כספי פיצויים, 33,252 ₪ בגין תגמולי מעביד, 33,253 ₪ בגין תגמולי עובד.

לשיטתה של התובעת מהווה פוליסת ביטוח המנהלים הסכם בין המעביד לתובעת – אשר הנתבע אינו צד לו ואינו קונה זכות על פיו בכספי התגמולים.

בנוסף טוענת, כי לשם שחרור הכספים תגמולי העובד , דרושה הסכמת המעסיק וזאת ע"פ סעיף 15 לתנאי הפוליסה.

טענות הנתבע

לטענת הנתבע מנגד, עומדת לו זכות לקיזוז מחובו לנתבעת בגין כספי התגמולים- חלק העובד המופקדים על שמו בפוליסה באשר כספים אלו הינם בבעלותו הבלעדית, וזאת על פי דין!

דיון

עניין לנו בתחולת הוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן : "חוק פיצויי פיטורים"), על כספי חלקו של העובד בתגמולים המופקדים בפוליסה נשוא טענת הקיזוז של הנתבע לאמור :

"(א)סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –

(1)אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לבטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה."

לאור הוראות חוק פיצוי פיטורים, הפרשות העובד בקופת התגמולים הינן בבעלות העובד! למעביד אין זכויות בהם ! זאת להבדיל מזכות המעביד שלא להעביר את הכספים שהופרשו בגין רכיב פיצויי הפיטורים לידי העובד במקרים מוגדרים.

קרי .,בכל הקשור ברכיב התגמולים-חלקו של העובד , הרי אלו כספי העובד .אי העברת חלק העובד מכספי התגמולים, מהווה עיכוב כספים שלא כדין ע"י המעביד. בעניין זה ברורה ההלכה הפסוקה וחד משמעית היא :

" הלכה היא, כי הפרשות העובד (בקופת התגמולים) הינן של העובד ולמעביד אין זכויות בהן. למעביד קיימת הזכות שלא להעביר את הכספים שהופרשו בגין רכיב פיצויי הפיטורים לידי העובד במקרה של התפטרות, אך בכל הקשור ברכיב התגמולים, הרי אלו כספי העובד ואי העברת חלק העובד בתגמולים, מהווה נטילת כספים שלא כדין ע"י המעביד.

לא זו אף זו, על פי ההלכה הפסוקה גם חלקו של המעביד בתגמולים שייך לעובד.